שימוש המוח בחוש הראייה והשמיעה

חוש הראייה והשמיעה מאפשרים לנו כבני אדם לקבל מידע מחוץ לגופנו ולעבד אותו לתחושות ורגשות בצורה מודעת. כל מידע שאנו מקבלים מאדם או אמצעי כלשהו מבחוץ מתורגם לרגש, בין אם חיובי או שלילי. כל אדם מתרגם את המידע לרגש בצורה שונה על פי תפיסת עולמו וכך גם מעביר את המידע לשאר חלקי הגוף ומשפיע על תפקודם. 

האם מרחב המידע בעידן המודרני-  משרת את התפתחותנו הרגשית?  

המוח שלנו מתפקד כמו כל חלק אחר בגופנו. הוא מקבל אנרגיה ופולט אנרגיה, וגם הוא, כמו כל חלק אחר, זקוק לטיפול נכון וקשוב שמותאם לו.  כל איבר בגוף תורם לתפעול הגוף ואחראי על שלב בתהליכים הפיזיולוגים בגוף המשלב קבלה ונתינה. הקבלה תהיה דרך המערכת העצבית, מערכת הדם, רקמות, שרירים,הנשימה וערוצי האנרגיה.  הפעולה תהיה אינדיבידואלית לכל איבר על פי תפקידו הייחודי. לחלק מהאיברים תפקיד מדויק וקבוע, לחלק תפקיד רחב הנוגע באופן ישיר במגוון איברים אחרים. כאשר תפקיד האיבר הוא ממוקד לביצוע פעולה מדויקת ההשפעה של אותה פעולה תהיה על כל האיברים האחרים בגוף גם אם לא באופן ישיר. לכן, לא משנה כמה נבודד איבר, השפעתו תהיה על כלל הגוף, תמיד.  חסימה באזור מסוים בגוף תשפיע באופן ישיר על כלל הגוף. המוח, בניגוד לאיברים אחרים, נוגע באופן ישיר בכל איבר ואיבר בגוף. השפעתו תהיה ישירה תמיד. המחשבה מאפשרת לנו מודעות לכל חלק בגופנו. הגוף מאפשר לנו אותות מצוקה דרך כאב ותחושות,שמאפשרות לנו למקד אנרגיה בחלק בו נוצרה חסימה וחוסר איזון. כל איבר בגוף מתקיים דרך פעולה וקבלה וכך גם המוח.   

המוח ככלי המתרגם מידע חיצוני  לשאר חלקי הגוף

תת המודע אחראי על מיליוני תהליכים שמתרחשים בגוף במקביל, ומאפשר לנו להמשיך ולמקד את המודע בתהליכים רגשיים איתם אנו מתמודדים במהלך היום יום. תת המודע והמודע מתקיימים ביחד תמיד ופועלים בסנכרון. האחד משפיע על השני. המודע מכניס מידע ותת המודע מתרגם את המידע לאיברי הגוף.  המוח מקבל את רוב המידע שלו ממערכת החושים: ראייה, שמיעה, טעם, ריח ותחושה, הוא מתרגם אותם למחשבה, שאליה מתלווה הרגש המתאים. יש חשיבות גבוהה לסוג המידע אשר אדם חווה דרך מערכת השמיעה והראייה, האדם מתרגם את המידע ומתאים אותו לצרכים הרגשיים שלו. בעידן המודרני קשה שלו להיחשף לכמויות עצומות של מידע בכל יום דרך אמצעי המדיה החדשים (אינטרנט, טלוויזיה, מכשירים סלולריים חכמים). 
המוח כאיבר ששולט על כל איברי הגוף מעביר את המידע גם דרך רגשותיו של האדם וכך כל פעולה מוחית, אף מהפשוטות ביותר כמו- הליכה, נשימה ועיכול, יהיו מושפעות מהחוויה הרגשית שאנו מקבלים מהמידע אליו נחשפנו. אפשר להשוות זאת לאדם בעל מערכת עיכול בעלת חומציות גבוהה. נמליץ לאדם זה להימנע ממאכלים המעודדים יצירת חומציות יתר במערכת העיכול כדי למנוע פירוק ברמה נמוכה של המידע המתקבל מהמזון ולמנוע יצירה פחות מאוזנת ואיכותית של המידע לאיברים האחרים דרך המעי הדק. המידע, מזון במקרה זה, שנכניס דרך הפה למערכת העיכול לא יותר חשוב מהמידע שנכניס למוחנו דרך מערכת החושים. לשתיהן השפעה על כלל הגוף. המוח יוצר רעיונות מחשבות ותחושות דרך המידע שמתקבל מבחוץ. הרגש שלנו שאתו בחרנו לעבוד בחיים אלה משתמש באותם מחשבות ותחושות כדי להתמודד עם ההרגשה שנמצאת בתת המודע באדם. אדם אשר יחשוב במוחו שאדם אחר לקח ממנו או גנב ממנו דבר מה בלי בסיס עובדתי, וזאת כתוצאה מהרגשה הקיימת באדם שאינו יכול לסמוך על אדם אחר ויוצרת בו חשדנות. הרגש הזה גורם לנטייה לפסימיות וחשדנות בהרגשה הפנימית.  עדיף שהאדם זה לא יהיה חשוף למידע המתקשר אצלו לאותה תחושה ומגבירה אותה מבלי שיצר לעצמו עבודה מודעת לרגשות הקיימים בו. חוסר אמון באנשים אחרים יכול להוביל בסופו של דבר לבידוד ותחושת ניכור. אותה תחושה שתתקיים במוח תתבטא לא רק במחשבה אלא גם כאשר המוח מעביר מידע לאיברים אחרים בגוף דרך תת המודע, איברים אלו יגיבו למידע ופעולתם תושפע בהתאם.  אי אפשר להימנע ממחשבות שליליות ותחושות שליליות, אך באפשרותנו ליצור סביבה מאוזנת יותר למוח ובאפשרותנו להימנע מגירויים מיותרים.

אדם פסימי עדיף שיבלה את רוב זמנו בחברת אנשים שמחים וישתדל לעבוד בעבודה בעלת אופי של נתינה ועשייה חיובית. פחות נמליץ לאדם זה להיות חוקר מקרי שחיתות ורצח במשטרה.  אין זה אומר שהאדם לא יתמודד עם הרגש הקיים בתוכו. אך הסביבה תאפשר לו לראות את שתי צדי המטבע ולהתמודד בצורה שקולה יותר ברמה הרגשית.

מדיה בעידן הדיגיטלי-  זמינות מידע חיצוני כמאיץ התפתחות ריגשי  

היום בעידן המודרני כל המידע חשוף ודרכי קבלת המידע רק הולכות וגדלות, ככה גם הצורך לנתב את המוח לכיוון הנכון לו. היתרון בעידן זה הוא גם החיסרון בו. האפשרות בידינו וזאת יותר מבכל תקופה אחרת בעולמנו. המידע שנכנס למוחנו מאפשר לנו להעצים את החוזקות שלנו ולהתמודד עם החולשות, אך הכל תלוי בבחירות שלנו, רמת המודעות והקרבה שאנו יוצרים בין המודע לתת המודע. בעזרת אמצעי המדיה החדשים אפשר להכניס לאיזון או להוציא מאיזון את כלל המערכות בגוף. ניקח כדוגמא נערה בגיל ההתבגרות, בעלת דימוי עצמי נמוך, שבאה לעולם להתמודד עם הרגשה כזו של חוסר ביטחון וקבלה עצמית, נערה זו תצטרך להתמודד עם מראה של אנשים בעלי מבנה גוף מושלם, בהיבט החברתי וחיים חברתיים עשירים, דרך הרשתות החברתיות והמדיה החדשים. התרגום של המידע ייצור תחושת אי שלמות עצמית ודחייה עצמית. מה שיכול להוביל לחולשה בתפקודי מערכות הגוף והפרעות אישיות כמו הפרעת אכילה. לנערה הזאת יהיה קשה לעכל את התכנים וליצור מראה לחייה שלה. אם תמשיך לצרוך את המידע באופן קבוע יכולה להיות העצמה של הצד השלילי שהוא דחייה עצמית ולא תתאפשר למידה של קבלה עצמית. הגוף יגיב בחוסר איזון שיוביל להפרעות ומחלות שיאותתו למוח שמשהו בתהליך קבלת המידע לא קשורה.

אפשר להגיד שהימנעות מהמידע אליו אנו נחשפים היא הדרך הטובה ביותר לשמור על מוח מאוזן ונקי. אך זהו לא בהכרח הפתרון. היחשפות למידע היא מתנה גדולה לאדם המודרני המאפשרת לו את ההבנה היכן הוא ממקד את ההרגשה שלו והיכן יש להתפתח. בכך, ניתן ליצור קירבה בין תת המודע למודע. הניצוץ שהפעיל את המחשבה אצל הנערה- "אני לא מספיק יפה" יכול להוביל אותה לקבלה ואהבה עצמית במהירות גדולה יותר מאשר בשנים עברו. אך גם יכול להרוס ולשבור אותה.  אז כיצד בעצם נבין איזה מידע מתאים לנו לצרוך ומאיזה עדיף להימנע? כאן תהליך המודעות מאפשר לנו להיות יותר ויותר קשובים לאיזה מידע אנחנו בוחרים להיחשף ולאיזה לא.  מה גורם לנו לתחושת התמכרות, רגש נמוך שפוגע בנו ומה עוזר לנו להתקדם במסע וללמוד רגש חדש ומרתק יותר.  איזון הוא הדרך הנכונה, יחד עם המידע המתקבל למוח, כמו עם כל איבר אחר בגופנו.  , נוכל להיות מודעים למערכת האמונות שלנו והרגשות שמהוות בסיס לאישיות שלנו. כאשר נשאל את עצמנו מדוע הגבנו כמו שהגבנו, איזה רגש מסתתר מאחורי כל תחושה ומחשבה, נוכל לעשות עבודת מודעות מחשבתית אשר תשנה את הבחירות שלנו למידע אליו אנו נחשפים ואפילו את ההתמודדות הרגשית שלנו עם אותו מידע. העידן המודרני מאפשר לנו קבלה של מידע רחב ובכך מאפשר לנו לעבור בצורה מהירה יותר להתפתחות רגשית.

פגישה אישית

אבחון הוליסטי

 

   דניאל דגני:  052-7076555